הפיצוח הגדול: איך עובד האלגוריתם של גוגל ומה הוא באמת מחפש?
דמיינו שאתם נכנסים לספרייה הגדולה ביותר בעולם.
לא סתם ספרייה עירונית, אלא כזו שמכילה מיליארדי ספרים, מאמרים, תמונות וקטעי וידאו, ומדי יום נוספים אליה עוד מיליונים חדשים.
עכשיו, דמיינו שאתם ניגשים לספרן ומבקשים ממנו מידע על "עוגת גבינה פירורים".
בתוך שבריר שנייה, הספרן הזה צריך לא רק למצוא את כל הספרים שמזכירים עוגת גבינה, אלא גם לסדר אותם עבורכם לפי הסדר:
מהכי מדויק, הכי טעים, והכי אמין, ועד למתכון המפוקפק שנכתב ב-1998.
הספרן הזה הוא האלגוריתם של גוגל.
כולנו משתמשים בו עשרות פעמים ביום, אבל מעטים באמת מבינים מה קורה שם מאחורי הקלעים באותן מיקרו-שניות שבין הלחיצה על "חיפוש" ובין קבלת התוצאות.
במאמר הזה אנחנו נצלול לעומק (אבל בכיף, כרגיל) ונבין אחת ולתמיד איך המוח של גוגל עובד, ואיך אפשר לגרום לו להתאהב באתר שלכם.
אז מה זה בעצם האלגוריתם של גוגל?
לפני שנבין איך זה עובד, בואו נשבור מיתוס: כשאומרים "האלגוריתם של גוגל", אנחנו לא מדברים על נוסחה אחת בודדת.
זה לא משוואה מתמטית שאפשר לכתוב על הלוח.
מדובר במערכת עצומה ומורכבת המורכבת ממאות אלגוריתמים קטנים יותר ומודלים של בינה מלאכותית שעובדים בסנכרון מושלם.
המטרה של המערכת הזו היא אחת ויחידה:
לתת למשתמש את התשובה הטובה ביותר, המדויקת ביותר והרלוונטית ביותר לשאילתה שלו, הכי מהר שאפשר.
גוגל לא רוצה סתם להציג לכם אתרים; היא רוצה לפתור לכם בעיה.
אם חיפשתם "אינסטלטור בחיפה", האלגוריתם צריך להבין שאתם צריכים איש מקצוע, באזור גיאוגרפי ספציפי, ושכנראה יש לכם בעיה דחופה.
אם חיפשתם "איך לקשור עניבה", הוא יבין שאתם צריכים מדריך ויזואלי או סרטון.
שלב ראשון: הזחילה (Crawling) והאינדוקס
עוד לפני שהאלגוריתם מתחיל לדרג אתרים, הוא צריך לדעת שהם קיימים.
התהליך מתחיל ברובוטים קטנים וחרוצים של גוגל שנקראים "זחלנים" (Crawlers) או "עכבישים" (Spiders).
הרובוט המפורסם ביותר נקרא Googlebot.
הזחלנים האלה משוטטים ברחבי האינטרנט 24/7.
הם מתחילים בכמה דפי אינטרנט מוכרים, וממשיכים לעקוב אחרי הקישורים שנמצאים בהם.
מקישור לקישור, הם "זוחלים" ברשת ומגלים דפים חדשים.
ברגע שזחלן מוצא דף חדש, הוא מוריד את התוכן שלו (הטקסט, התמונות, הקוד) ושומר אותו בבסיס הנתונים העצום של גוגל שנקרא "האינדקס".
חשבו על האינדקס כעל הקטלוג של אותה ספרייה ענקית.
אם הדף שלכם לא באינדקס – מבחינת גוגל, אתם לא קיימים.
האתגר של האינדוקס
לא כל דף שנמצא נכנס לאינדקס.
האלגוריתם של גוגל בודק כבר בשלב הזה אם הדף ראוי.
אם הדף משוכפל (העתק-הדבק מאתר אחר), אם הוא נטען לאט להחריד, או אם הוא חסום לסריקה טכנית – גוגל עשוי לוותר עליו.
לכן, הבסיס לכל עבודת קידום הוא לוודא שהאתר שלכם נגיש טכנית לזחלנים.
שלב שני: הדירוג – איך גוגל מחליטה מי יהיה ראשון?
זהו החלק המעניין באמת.
יש לכם דף באינדקס, מעולה. אבל איך גוגל מחליטה אם להציג אותו במקום הראשון או במקום ה-100?
כאן נכנס לפעולה מנגנון הדירוג (Ranking).
גוגל משתמשת בלמעלה מ-200 פרמטרים שונים (המספר המדויק חסוי ומשתנה תמיד) כדי לקבוע את הציון של כל דף עבור כל חיפוש ספציפי.
בואו נפרק את הגורמים המרכזיים ביותר שמשפיעים על האלגוריתם של גוגל נכון לשנת 2026
1. רלוונטיות וכוונת המשתמש (Search Intent)
בעבר, אם הייתם כותבים את המילה "נעליים" 50 פעם בדף, גוגל הייתה חושבת שהדף שלכם מאוד רלוונטי לנעליים.
היום? זה ממש לא עובד ככה. האלגוריתם הפך לחכם הרבה יותר בזכות מערכות בינה מלאכותית כמו RankBrain ו-BERT.
היום האלגוריתם מנסה להבין את הכוונה מאחורי המילים.
-
אם מישהו מחפש "לקנות אייפון" – הכוונה היא מסחרית (הוא רוצה חנות).
-
אם מישהו מחפש "ההיסטוריה של אפל" – הכוונה היא אינפורמטיבית (הוא רוצה ויקיפדיה או מאמר).
-
אם מישהו מחפש "מעבדת אפל קרובה" – הכוונה היא ניווט מקומי.
האלגוריתם ידרג גבוה רק אתרים שמתאימים לכוונה הספציפית הזו.
לכן, מילת המפתח חשובה, אבל ההקשר חשוב עוד יותר.
2. איכות התוכן – המלך הבלתי מעורער
זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל זה נכון מתמיד: התוכן הוא המלך. האלגוריתם של גוגל מחפש תוכן שהוא:
-
מקיף: לא עוד מאמרי דלילים של 300 מילה. גוגל אוהבת מאמרים שנותנים תשובה מלאה ומעמיקה.
-
מקורי: תוכן שלא מועתק מאף מקום אחר ומביא זווית חדשה.
-
קריא: מחולק לפסקאות, עם כותרות ברורות, בולטים ותמונות. גוגל יודעת לזהות אם הטקסט הוא "גוש" אחד מעייף או מאמר נעים לקריאה.
(לקריאת המאמר שלנו על חשיבות איכות התוכן באתר שלכם – לחצו כאן)
3. סמכות ואמינות (E-E-A-T)
בשנים האחרונות, גוגל שמה דגש עצום על הקונספט שנקרא E-E-A-T. ראשי התיבות מייצגים:
-
Experience (ניסיון): האם לכותב יש ניסיון אישי בנושא? (למשל, ביקורת על מוצר ממישהו שבאמת השתמש בו).
-
Expertise (מומחיות): האם הכותב הוא מומחה בתחום? (רופא שכותב על בריאות, או שף שכותב על בישול).
-
Authoritativeness (סמכותיות): האם האתר נחשב למקור ידע מוביל בתחומו?
-
Trustworthiness (אמינות): האם האתר מאובטח (HTTPS), האם יש פרטי צור קשר, והאם המידע מדויק?
האלגוריתם מחפש סיגנלים שיוכיחו לו שאפשר לסמוך עליכם.
באתרים שעוסקים בכסף או בבריאות (מה שנקרא YMYL – Your Money or Your Life), הדרישה הזו מחמירה פי כמה.
4. קישורים (Backlinks) – ההצבעות של האינטרנט
חשבו על קישורים כעל המלצות.
כאשר אתר א' מקשר לאתר ב', הוא בעצם אומר לגוגל: "היי, האתר הזה טוב, אני סומך עליו".
האלגוריתם של גוגל התחיל את דרכו (כשהיה נקרא PageRank) בעיקר על בסיס ספירת קישורים.
היום זה מורכב יותר: לא הכמות קובעת, אלא האיכות.
קישור אחד מאתר חדשות גדול ומוכר (כמו ynet או כלכליסט) שווה הרבה יותר מ-100 קישורים מבלוגים נידחים ולא קשורים.
האלגוריתם יודע לזהות מניפולציות וקישורי ספאם, ועשוי אפילו להעניש אתרים שמנסים "לרמות" את המערכת עם קישורים קנויים וזולים.
5. חווית משתמש (UX) ומהירות
גוגל רוצה שהגולשים שלה יהיו מרוצים.
אם גולש לחץ על התוצאה שלכם בגוגל, נכנס לאתר, ומיד יצא (כי האתר נטען לאט, או כי הוא לא מצא את מה שחיפש) – גוגל רואה את זה.
זה נקרא Pogo-sticking (כמו מקל קפיצה).
סימנים לחוויית משתמש גרועה שפוגעים בדירוג:
-
זמן טעינה איטי (מעל 3 שניות זה נצח באינטרנט).
-
חוסר התאמה למובייל (אם האתר לא נראה מושלם בטלפון, הוא לא ידורג גבוה).
-
פופ-אפים מציקים שקופצים ומסתירים את התוכן.
-
ניווט מסובך ולא ברור.
(מוזמנים לקרוא על חשיבות מהירות האתר, בלחיצה כאן)
איך הבינה המלאכותית שינתה את המשחק?
בשנים האחרונות, האלגוריתם של גוגל עבר מהפכה שקטה.
הוא כבר לא רק סט של חוקים נוקשים ("אם יש מילת מפתח בכותרת, תן 5 נקודות"), אלא מערכת לומדת.
רכיב בשם RankBrain היה הראשון שהכניס למידת מכונה (Machine Learning) למשוואה.
הוא יודע לטפל בחיפושים שגוגל מעולם לא ראתה קודם (וזה קורה בערך ב-15% מהחיפושים היומיים!).
הוא מנסה לנחש מה הגולש רצה על סמך חיפושים דומים בעבר ועל סמך ההתנהגות של הגולשים בדפים השונים.
בהמשך נכנסו מודלים כמו BERT ו-MUM, שמסוגלים להבין שפה טבעית בצורה כמעט אנושית.
הם מבינים ניואנסים, מילות קישור, והקשרים מורכבים.
זה אומר שאי אפשר יותר "לעבוד" על האלגוריתם עם טכניקות מיושנות.
צריך לכתוב לבני אדם, והאלגוריתם כבר יבין את זה לבד.
עדכוני ליבה (Core Updates) – רעידות האדמה של גוגל
מדי פעם אתם תשמעו בקהילת ה-SEO צעקות ובהלה.
זה קורה בדרך כלל כשגוגל משחררת "עדכון ליבה".
גוגל מעדכנת את האלגוריתם שלה אלפי פעמים בשנה בשינויים קטנים, אבל כמה פעמים בשנה היא עושה שינוי מקיף וגדול שמשנה את הדרך שבה היא מעריכה אתרים.
בעדכונים האלה, אתרים יכולים לעלות או לרדת בדירוג באופן דרמטי בן לילה.
המטרה של העדכונים האלה היא בדרך כלל לתקן עיוותים, להילחם בספאם חדש, ולתת במה לאתרים איכותיים שלא קיבלו מספיק קרדיט קודם לכן.
המסר של גוגל למי שנפגע מעדכון כזה הוא בדרך כלל: "אין מה לתקן טכנית, פשוט תשפרו את התוכן שלכם באופן כללי".
האם יש "נוסחת קסם"?
רבים מחפשים את "הכפתור הסודי" שיקפיץ אותם למקום הראשון.
התשובה המאכזבת (או המשחררת) היא שאין כזה.
האלגוריתם של גוגל הוא שקלול של כל כך הרבה משתנים, שאין דרך אחת בטוחה "לנצח" אותו.
(כבר דיברנו על כך שseo הוא מרתון, לא ספרינט..)
עם זאת, יש דרך בטוחה להתיידד איתו: להיות ממוקדים בגולש.
חשבו על זה כך: האלגוריתם הוא בסך הכל שדכן.
הוא מנסה לשדך בין מחפש המידע לבין ספק המידע. אם תהיו ספקי המידע הטובים ביותר, הנדיבים ביותר והנוחים ביותר – השדכן ירצה לשלוח אליכם את כולם.
סיכום: לחיות בשלום עם האלגוריתם
הבנה של האלגוריתם של גוגל היא לא עניין של שינון חוקים טכניים, אלא הבנה של הפילוסופיה של גוגל.
המנוע הזה שואף לחקות היגיון אנושי. הוא רוצה להמליץ על מה שטוב.
אם אתם בעלי אתרים, הנה הצ'ק-ליסט המנטלי שלכם לפני כל פרסום עמוד חדש:
-
האם התוכן הזה באמת עוזר למישהו?
-
האם הייתי שמח לשתף את המאמר הזה עם חבר?
-
האם האתר שלי עובד מהר ונוח בנייד?
-
האם אנשים אחרים ברשת היו רוצים לקשר לתוכן הזה כי הוא מעולה?
ככל שתענו יותר "כן", כך האלגוריתם יתגמל אתכם.
בסופו של דבר, גוגל רוצה בדיוק את מה שאתם רוצים: גולשים מרוצים שמוצאים את מה שהם חיפשו וחוזרים שוב ושוב.
אז בפעם הבאה שאתם כותבים תוכן, אל תכתבו אותו לרובוט.
תכתבו אותו לאנשים, והרובוט החכם של גוגל כבר יעריך את זה.
בהצלחה!
